מאור עשיר משרד עורכי דין וגישור

מה קרה כשהפנינו את הדרישה לעירייה? במקום לקחת אחריות, נתקלנו בשיטה המוכרת של "גרירת רגליים": דרישות למסמכים בטפטופים, טענות חוזרות ונשנות וניסיונות למשוך זמן. אבל אנחנו לא ויתרנו. הגשנו תביעה בסדר דין מהיר. בחקירה הנגדית התברר שהעירייה פשוט לא ידעה להסביר מדוע המפגע נותר במקום זמן רב כל כך.

בשורה התחתונה: בית המשפט האזין בקשב רב והוציא תחת ידו פסק דין חד-משמעי: קבלת דרישת הנזק במלואה, החזר אגרה מלא ופסיקת שכר טרחת עו"ד גבוה מהמקובל. אל תתנו לגודל של הרשות להרתיע אתכם. הזכויות שלכם הן לא המלצה.

שוכרת שסבלה מרטיבות קשה ועובש פנתה שוב ושוב למשכירה, אך התיקון התעכב חודשים. השוכרת החליטה שדי לה, הודיעה על ביטול החוזה ועזבה. המשכירה תבעה אותה בגין העזיבה המוקדמת.

הכרעת בית המשפט: כבוד הרשם הבכיר מיכאל שמפל דחה את תביעת המשכירה וקבע: 1. המשכיר הוא האחראי הבלעדי כלפי השוכר לליקויים (גם אם מקורם בשכן). 2. זמן סביר לתיקון הוא עד 30 יום. 3. כשמטרת השכירות מסוכלת, לשוכר קמה זכות ביטול לאלתר. התוצאה: המשכירה חויבה בפיצוי השוכרת.

הלקוחה ניסתה להשיב את הכספים שנגבו ממנה ביתר, אך ללא הצלחה. חברת הביטוח הפנתה לכונס, הכונס לנאמנת, והנאמנת כלל לא השיבה. עם הגעת התיק למשרדנו ולאחר בירור מעמיק, פעלנו בנחישות מול כלל הגורמים הרלוונטיים, עד להחלטת בית המשפט המחוזי שהורה כי כספי קרן ההשתלמות שעוקלו יושבו ללקוחה. נתקלתם בבעיה דומה? אנחנו כאן עבורכם.

השופטת אגמון-גונן הדגישה כי הרשות מחויבת לעקרונות של הגינות, שקיפות ותום לב. התנהלות הרשות שטרטרה את המבקש שוב ושוב בין מסלולים שונים הובילה לעיכובים מתמשכים וחוסר וודאות. פסק הדין קבע את זכאותו לקבלת אזרחות ישראלית לאלתר. אם אתם מצויים בהליכים מול הרשות - חשוב לדעת שניתן לאתגר החלטות לא סבירות בערכאות משפטיות.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל את החלטת הוועדה הרפואית, שהתעלמה מהצורך בחוות דעת של מומחה רלוונטי. התיק הוחזר לדיון מחודש ונקבע שהוועדה תידרש לנמק מחדש את החלטתה. הניצחון כלל גם פסיקת הוצאות בסך 3,500 ש"ח. הוכחה חותכת שעם ייצוג הולם ניתן לשנות החלטות שגויות.

דוביצקי פעל בשיטת התחזות ופרסום סרטוני שיימינג. נגד דוביצקי הוגשו שורת תביעות לשון הרע. בית המשפט דחה את רוב בקשותיו לביטול פסקי הדין שניתנו נגדו, וקבע כי הוא ידע על ההליכים ואף המשיך לפרסם חומרים בניגוד לצווים. מקרה זה מהווה תמרור אזהרה: לא כל שיימינג משרת אינטרס ציבורי, ומי שבוחר להאשים בפרהסיה ללא הוכחה - עלול לשלם מחיר כבד.